פסק-דין בתיק ה"פ 108/07

ההליך

1.       המנוחה, הגב' צפורה זמירי ז"ל (להלן - " המנוחה"), הייתה ממייסדי ומקימי קיבוץ  רמת השופט (להלן - " הקיבוץ" או " הנתבע"). המנוחה נפטרה בתאריך 8.3.2005, ובעת פטירתה הייתה עדיין חברה בקיבוץ.

2.       בתאריך 3.10.2006 ניתן צו ירושה, ולפיו יורשי המנוחה הם בתה, הגב' בתי זמירי (היורשת שני שליש מהעזבון), ובנה, מר דן זמירי (היורש שליש מהעזבון). בצו הירושה מונתה הגב' בתי זמירי לשמש כמנהלת העזבון.

3.       בתובענה שלפני, אשר הוגשה על דרך המרצת הפתיחה, עותרים עזבונה של המנוחה והגב' בתי זמירי גם יחד, לסעדים הבאים:

(א)     להורות כי מנהלת העזבון זכאית לנהוג מנהג בעלים ו/או להמשיך ולהחזיק ו/או לקבל לידיה את ההחזקה והשליטה, בכל נכסי העזבון, לרבות מגרש 658/1 וכל הבנוי עליו, בקיבוץ.

(ב)      להורות כאמור לעיל גם לגבי כל הנכסים ההוניים שהקיבוץ משייך לחבריו ופירותיהם, מהיום הקובע (24.12.2004) ואילך, לרבות העברת כל הרווחים ההוניים שעזבון המנוחה זכאי להם, ובכלל זה לקבל את כל הדיווחים, המאזנים, ההסכמים והתמורות שהקיבוץ קיבל או יקבל מיום 24.12.2004 ואילך, וכל פעולה בקשר לנכסים ההוניים שחלקם שייך לעזבון המנוחה, ולחייב את הקיבוץ להיוועץ ולשמוע את דעת מנהלת העזבון בטרם יפעל בכל צורה ודרך בעניין הנכסים ההוניים.

(ג)      להורות כי הקיבוץ ימנע מנקיטת הליכים לסילוק ו/או פינוי התובעים או מי מהם מנכסי העזבון ו/או נכסים שאמורים להיות נכסי העזבון.

טענות התובעים

4.       בבסיס טענות התובעים עומד הליך "שיוך נכסים" שהקיבוץ מתכוון לנקוט בו. להליך זה שני ראשים. הראש האחד מתייחס לדירות המגורים בהם מתגוררים חברי הקיבוץ, והראש השני הוא הנכסים ההוניים של הקיבוץ, כלומר החזקותיו בתאגידים יצרניים שונים.

          כוונת הליכי השיוך היא, להגיע בסופו של דבר לכך, שזכויות החכירה בדירות המגורים, כמו גם ההחזקות בתאגידים השונים, יועברו מידיו של הקיבוץ לידיהם של חבריו (וראה: תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), תשס"ו - 2005, וכן תקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי יצור בקיבוץ מתחדש), תשס"ו - 2005).

5.       ככל שהדברים נוגעים לדירת המגורים, בה התגוררה המנוחה לפני שעברה לבית "מזור" בקיבוץ בשל מצבה הבריאותי (הוא המקום בו מטפל הקיבוץ בחבריו הזקוקים לטיפול סיעודי), טוענים התובעים, כי הקיבוץ קיבל החלטה, ולפיה המועד הקובע לשיוך הנכסים הוא 2.1.2005. על כן, לטענת התובעים, החל ממועד זה יש לראות את עזבונה של המנוחה כבעל הזכויות בדירת המגורים ששימשה אותה לפני פטירתה, ומכאן בקשת התובעים, לקבוע כי הם זכאים לנהוג בדירה מנהג בעלים.

          לטענת התובעים, הקיבוץ נוהג בהם יחס מפלה, שכן בה בשעה שאין הוא מאפשר לתובעים לממש זכויותיהם, הנובעות מהליך שיוך דירת המגורים, מאפשר הוא לחברים אחרים בקיבוץ להרחיב את בתיהם ולגבות דמי שכירות מדירותיהם, ולנהוג בדירותיהם מנהג בעלים. לטענת התובעים, אם כך נוהג הקיבוץ עם חלק מחבריו, וליתר דיוק - אלה מחבריו שהוא דורש את טובתם, כך עליו לנהוג עם כל הזכאים להנות משיוך הנכסים, ובכלל זאת עם יורשיהם של אלה שהקימו את הקיבוץ ועבדו בו שנים רבות, והיו חברי הקיבוץ במועד הקובע לביצוע שיוך הנכסים.

6.       ככל שהדברים אמורים בשיוך הנכסים ההוניים, התובעים טוענים כי קיים חשש שאם לא יפעלו למימוש השיוך, תקופחנה זכויותיהם, ועד שהשיוך יבוצע בפועל זכויותיהם תרוקנה מכל תוכן. בהקשר זה מוסיפים התובעים וטוענים, כי כוונת הקיבוץ לאפשר ליורשים של חברים שנפטרו לפדות את זכויותיהם בסכום נומינאלי של 1 ש"ח לכל מניה שתינתן להם, מצביעה על הכוונה לנשל את יורשי החברים שנפטרו מזכויותיהם, ומכאן מתבקשת הגנתו של בית המשפט.

טענות הנתבע

7.       בהתייחסו לשיוך דירות המגורים טען ב"כ הקיבוץ, כי על פי המצב המשפטי הקיים עתה, ועל פי תקנון הקיבוץ בנוסחו דהיום, כל נכסי המקרקעין הם בחכירת הקיבוץ, ולא הועברו זכויות, אף לא בדירת מגורים אחת, למי מחברי הקיבוץ.

          לטענת ב"כ הקיבוץ, שינוי המצב המשפטי כרוך בצעדים משפטיים רבים, לרבות קבלת הסכמות שונות של צדדים שלישיים, כמו למשל מינהל מקרקעי ישראל, ביצוע חלוקת המקרקעין (פרצלציה), הסרת שעבודים ותיקון תקנון הקיבוץ (וראה: תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), תשס"ו - 2005). רק לאחר שכל אלה יושלמו, יוכל הקיבוץ להתחיל להעביר זכויות בנכסי מקרקעין לחבריו, וזכויות התובעים בעניין זה שמורות, כמו כל יתר החברים ויורשי החברים, שהיו זכאים לשיוך דירות המגורים במועד הקובע (2.1.2005).

8.       בהתייחסו לטענות התובעים בנוגע לנכסים ההוניים, טען ב"כ הקיבוץ, כי אכן קיימת כוונה לשייך אף את הנכסים ההוניים לחברי הקיבוץ, ואולם, מדובר בכוונה כללית, שטרם הוחל להוציאה אל הפועל, ובשלב הנוכחי אין בידי התובעים כל עילת תביעה בעניין זה.

שיוך הדירות

9.       אכן נראה כי הליך שיוך הדירות לחברי הקיבוץ נמצא בעיצומו, ולא התרשמתי כי כוונת הקיבוץ לנשל את התובעים מזכויותיהם. נהפוך הוא. התובעים צרפו לתביעתם הודעה מתאריך 21.9.2006 (לאחר פטירת המנוחה), בה מודיע הקיבוץ לעזבונה של המנוחה, כי הנכס שאמור להיות משויך לעזבון הוא מגרש מס' 6581 ושטחו 397 מ"ר. כמו כן פרטה ההודעה את שוויו של המגרש. יצויין, שאין מחלוקת בין הצדדים, כי נכס זה הוא למעשה דירת המגורים בה התגוררה המנוחה.

10.     התובעים מלינים על כך שהם מופלים לרעה, במובן זה, שחברים שונים בקיבוץ הרחיבו את דירות המגורים שלהם, ובמקום דירות קיבוץ צנועות, בנו לעצמם ארמונות והיכלות, דבר המלמד על כך שהשיוך בוצע בפועל. כמו כן מצביעים התובעים על כך, שבפרוטוקול מתאריך 21.11.2006, החליט הקיבוץ לאפשר ל"חברים החדשים" "להשכיר חלק מהדירה בהשכרת משנה", כדי להשתמש בדמי השכירות לצורך מימון התשלומים עבור דירתם המורחבת.